מידע בטיחותי חשוב על מונג’רו (Mounjaro)
לפני תחילת השימוש במונג’רו, חשוב להכיר את אזהרות הבטיחות והנחיות השימוש הנלוות לתרופה.
להלן סקירה של סיכונים אפשריים, תופעות לוואי ומצבים רפואיים שבהם יש לנקוט משנה זהירות או להימנע מהשימוש.
דלקת לבלב (Pancreatitis)
במקרים נדירים דווחה דלקת לבלב חריפה, כולל דלקת לבלב המורגית או נמקית.
יש לעקוב אחר תסמינים כמו כאב חזק ומתמשך בבטן העליונה המקרין לגב, במיוחד אם מלווה בהקאות.
במקרה של חשד לדלקת לבלב, יש להפסיק מיד את השימוש במונג’רו ולפנות לטיפול רפואי מתאים.
היפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה בדם)
שימוש במונג’רו במקביל לתרופות אחרות המגבירות הפרשת אינסולין, כגון סולפונילאוריאה או אינסולין,
עלול להעלות את הסיכון להיפוגליקמיה חמורה.
במקרים כאלה מומלץ להפחית את מינון התרופות האחרות.
יש להדריך את המטופלים לזהות תסמיני היפוגליקמיה — הזעה, רעידות, בלבול, או סחרחורת — ולפעול בהתאם.
תגובות רגישות יתר
דווחו מקרים של אנפילקסיס ואנגיואדמה במשתמשים ב-Mounjaro.
במקרה של תגובת רגישות חמורה, יש להפסיק מיד את השימוש בתרופה ולפנות לטיפול רפואי.
אין להשתמש במונג’רו בקרב מטופלים שחוו בעבר רגישות יתר חמורה לתרופה זו או לאגוניסטים אחרים של קולטן GLP-1.
פגיעה כלייתית חריפה
תופעות לוואי במערכת העיכול — כמו בחילה, הקאות ושלשולים — עלולות להוביל להתייבשות ולפגיעה זמנית או קבועה בתפקוד הכליות.
יש לנטר תפקודי כליות, במיוחד בתחילת הטיפול או לאחר העלאת מינון, ובייחוד בקרב מטופלים עם רקע של אי ספיקת כליות.
מחלות מערכת העיכול
מונג’רו לא נבדקה בקרב מטופלים הסובלים ממחלות עיכול חמורות (למשל גסטרופרזיס).
לכן, התרופה אינה מומלצת במצבים אלה בשל חשש להחמרת תסמינים קיימים.
רטינופתיה סוכרתית
שיפור מהיר ברמות הסוכר עשוי לגרום להחמרה זמנית של רטינופתיה סוכרתית.
מומלץ לנטר מקרוב מטופלים עם היסטוריה של רטינופתיה או בצקת מקולרית במהלך השימוש במונג’רו.
מחלות כיס המרה
במהלך מחקרים קליניים, דווחה מחלת כיס מרה חריפה אצל כ-0.6% מהמטופלים שקיבלו מונג’רו (בהשוואה ל-0% בקבוצת הפלצבו).
במקרה של חשד לאבנים בכיס המרה — יש לבצע בדיקות מתאימות ולפעול בהתאם להנחיות הרופא.
תופעות הלוואי השכיחות ביותר (≥5%) הן: בחילה, שלשול, ירידה בתיאבון, הקאות, עצירות, קשיי עיכול וכאבי בטן.
אינטראקציות בין תרופות
מונג’רו עשוי לעכב את ריקון הקיבה ולכן להשפיע על ספיגת תרופות אחרות הניטלות דרך הפה.
בעת התחלת טיפול, יש לשקול התאמת מינון של תרופות כמו אינסולין או סולפונילאוריאה כדי להפחית את הסיכון להיפוגליקמיה.
הריון
אין די מידע על השפעת מונג’רו על נשים הרות.
במחקרים בבעלי חיים נמצאו עדויות לפגיעה עוברית, ולכן יש להשתמש בתרופה בהריון רק אם התועלת הרפואית מצדיקה את הסיכון האפשרי לעובר.
הנקה
לא ידוע אם טירזפטיד מופרש בחלב אם או מה השפעתו על תינוק יונק.
בעת הנקה, יש לשקול את הצורך הקליני של האם בשימוש בתרופה מול סיכונים פוטנציאליים לתינוק.
אזהרה: סיכון לגידולים בתאי C של בלוטת התריס
במחקרים בבעלי חיים (חולדות זכרים ונקבות) נמצא כי טירזפטיד – החומר הפעיל במונג’רו – גרם לגידולים בתאי C של בלוטת התריס, בהתאם למינון ולמשך השימוש.
לא ידוע אם מונג’רו גורם להשפעה דומה בבני אדם, אך בשל חוסר הוודאות, התרופה אינה מומלצת למטופלים עם היסטוריה אישית או משפחתית של קרצינומה מדולרית של בלוטת התריס (MTC)
או עם תסמונת נאופלזיה אנדוקרינית מסוג 2 (MEN 2).
יש להדריך את המטופלים לזהות תסמינים אפשריים של גידולים בבלוטת התריס, כגון:
- גוש בצוואר
- קושי בבליעה
- קוצר נשימה
- צרידות מתמשכת
ניטור רמות קלציטונין או בדיקת אולטרסאונד אינן מספקות אבחון ודאי של MTC, ועלולות אף להוביל לפרוצדורות מיותרות.
ערכים גבוהים במיוחד של קלציטונין (>50 ng/L) מחייבים בירור רפואי נוסף.
סיכום:
מונג’רו היא תרופה יעילה לשיפור איזון רמות הסוכר בדם, אך יש להשתמש בה בזהירות ותחת מעקב רפואי צמוד.
במקרה של תופעות לוואי, שאלות או תסמינים חריגים, יש לפנות לרופא המטפל בהקדם.